בית משפט השלום לענייני משפחה בפתח תקוה, בתביעה בפני השופטת נאוה גדיש, קבל תביעת אדם לצו קיום צוואת אביו המנוח, לאחר שמשרדנו הצליח לדחות ולפסול את כל סדרת הטענות שהעלתה אחותו, כנגד קיום הצוואה, ובין היתר –

טענה בדבר פגם בצוואה – מחמת שאביו לא שלט בקריאה וכתיבה, ולאור העובדה שבצוואה עצמה לא צוין כי היא הוקראה לו – הטענה נפסלה זאת לאחר שהוכח באמצעות סרטון שערכנו בעת הקראת הצוואה למנוח, בטרם חתימתו.

טענה בדבר כשרות רפואית לחתום על הצוואה – מחמת שאביו המנוח לא היה צלול די הצורך ולא הבין כדבעי את האמור בצוואה – הטענה נדחתה לאחר שהוצג אישור רפואי לבדיקה שנערכה למנוח, סמוך לפני שחתם על הצוואה, במסגרת הכנות שבקשנו מהמנוח לבצע בטרם עורכים את הצוואה והוא חותם עליה.

טענה בדבר מעורבות בניו של המנוח בעריכת הצוואה מחמת שהיו עדים לעריכתה – הטענה נדחתה לאחר שבחקירה נגדית שערכנו לעדי האחות, ראה בית המשפט שלא להאמין לגרסת עדיה בעניין זה.

טענה בדבר השפעה בלתי הוגנת על המנוח בעת עריכת הצוואה – טענה שאף היא נדחתה, לאחר שהוכחנו, הן בחקירת עדיה של האחות והן באמצעות עדי התובע, כי המנוח לא פיתח תלות בבנו, שנהנה על פי הצוואה.

בעדויות וראיות שהוצגו, הצלחנו להוכיח לבית המשפט כי בגזע הצוואה עמד רצונו של המנוח להבטיח כי הבית יישאר במשפחה, ובה יתגוררו בנים למשפחתו, כך ששם המשפחה בבית ימשיך ויוותר שם משפחתו של המנוח, ושם ימשיכו ויגדלו צאצאיו.