במהלך חודש 12/2018, התפתח ויכוח בין הנאשם לרעייתו, במהלכו בית היתר היכה אותה באמצעות ידיו בראשה תוך חילופי דברים קשים. בעקבות האירוע הוגש כתב אישום כנגד הנאשם, אשר ייחס לו עבירות חמורות של תקיפת בת זוג, איומים והיזק לרכוש.

מראשית ההליכים עמדה התביעה המשטרתית על "רגליה האחורית", והצהירה כי בהתאם למדיניות הנוהגת תעתור היא למאסר בפועל לצד עונשים נלווים, כמו מאסר על תנאי וקנס, והרשעה בדין.

במסגרת הידברות בין התביעה להגנה, במהלכה הוצגו לתביעה כשלים בחקירת האירוע מחד והליך שיקומי אינטנסיבי וארוך שביצע הנאשם לחוד וביחד עם רעייתו, הוסכם על שינוי עובדות כתב האישום ומחיקת מרבית מן העבירות בכתב האישום המקורי.

בהמשך, נשלח הנאשם לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר בעניינו ובחינת שאלת הרשעתו, וזאת לבקשת ההגנה. לאחר קבלת התסקיר, במסגרת הטיעונים לעונש עמדה התביעה המשטרתית הן על הרשעת הנאשם והן על מאסר מותנה, למצער, ובצירוף עונשים נלווים. התביעה המשטרתית תמכה טיעוניה בפסיקה ענפה, ותוך הדגשה שזו המדיניות בתיקים שעניינם אלימות במשפחה.

מנגד, ההגנה פירטה את נסיבות חייו הקשות של הנאשם, את ההליך השיקומי שעבר ואת הפגיעה הקונקרטית שתיגרם לו במידה ויורשע בדין, וביקשה, נוכח הנסיבות החריגות, להפעיל בעניינו את החריג עפ"י ההלכה בדמות 'אי הרשעה'.

בסופו של יום, בהחלטה תקדימית, הורה בית המשפט השלום בכפר סבא, כבוד סגן הנשיאה, השופט עמית פרייז, על ביטולה של ההרשעה כנגד הנאשם ועל ענישה שאינה כוללת ולו מאסר על תנאי, ברם נוקטת עדיפות וקדימות לפן השיקומי.

בית המשפט בקבלו את טיעוני הסנגור הבהיר כי חותם של הרשעה על מעשי הנאשם לאחר ששיקם את זוגיותו – תביא לפגיעה ביכולת תעסוקתו, ומן הסתם תעיב על עתידו.