לקוח משרדנו נעצר בשעת לילה מאוחרת על ידי שוטרי משטרת התנועה ונטען כנגדו כי הוא ביצע עבירה של נהיגה בשכרות, ועל אף שזה טען בפניהם שוב ושוב כי הוא כלל לא נהג ברכב, בוצעו לו בדיקות השכרות, לרבות בדיקת, "ינשוף" שתוצאתה הייתה 470 מ"ג. (כזכור, הכמות המקסימלית המותרת עפ"י דין עומדת על 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף)

בשל האמור, ובעקבות העובדה שכבר הורשע בעבר בגין עבירה דומה, רישיונו של לקוחנו נפסל מנהלית במקום על ידי קצין משטרה, והוגש כנגדו כתב אישום חמור המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות, כאמור.
לאחר הגשת כתב האישום, ובעיקר בגין העובדה, שכאמור, הלה כבר הורשע בעבר בגין עבירה דומה, התייחסו אליו כרצידיוויסט, וביקשו להטיל עליו עונשים חמורים.
יצויין כי עפ"י פקודת התעבורה – קיימת חובת פסילה לתקופה של ארבע שנים (פסילת מינימום) אם נהג כבר הורשע על עבירת שכרות בשנה שקדמה לאותה עבירה.

לאחר בדיקה מעמיקה של חומר הראיות, ובעקבות כך שלקוחנו הגדיל לעשות וצילם בטלפון הנייד שלו קטעים מהאכיפה, הצלחנו לשכנע את התביעה המשטרתית כי לא ניתן ליחס ללקוחנו העבירה של נהיגה בשכרות, שכן כלל לא ניתן להוכיח, מעבר לספק סביר, כי הוא-הוא שנהג ברכב, מאחר ואנשי המשטרה שהיו במקום לא ראו את עצם הנהיגה. יצוין כי ברכבו של הנהג היו נוסעים נוספים, ועל אף שאמר הוא לשוטרים במועד האכיפה כי לא הוא שנהג ברכב, התעלמו הללו מדבריו, לא בדקו את יתר הנוסעים שהיו ברכב, ואף איימו עליו כי יעצרוהו וייחסו לו עבירות מעין פליליות של אי-ציות להוראות שוטר, ו/או שבוש הליכי חקירה וכיוצא באלה.

הנה כי כן – לפנינו עוד מקרה הימנו יש ללמוד כי כדאי להקליט או לצלם את מהלך האכיפה של משטרת ישראל, שכן אם לא היה עושה כך לקוחנו במקרה דנא, יכול ולא היה בידינו להוכיח דבריו לעניין אופן האכיפה.